<h1>ראב"ן סימן של"ט</h1>
<h2>דף יט.</h2>
ומותר לישראל [י"ח.] להשאיל כליו לגוי בערב שבת כדי שיצא הגוי מפתח ביתו וגוי עושה בו מלאכה בשבת, והא דאמר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים מיירי כשישראל עושה מלאכה בכלים כגון לא יתן חיטין לריחים של מים מבעוד יום ויטחנו בשבת והריחים והחיטין של ישראל. ומותר לשגר [י"ט.] איגרות ע"י גוי בערב שבת אם קצץ שכר לשליח גוי בין שהגוי דר בעירו ובין שהוא אכסנאי דהגוי בשביל שכרו עושה ולא בשביל ישראל, ואם לא קצץ לו שכר, אם השליח קבוע ודר בעיר שמשגר שם הכתב מותר דלאו בשביל ישראל אזיל אלא בשביל עצמו, אבל אי לאו קבוע אסור דהא בשביל ישראל אזיל להתם, דתנו רבנן אין משלחין איגרות ביד הגוי בערב שבת אא"כ קצץ דמים, דכיון דקצץ אדעתא דנפשיה עביד הגוי, ואם לא קצץ וקבוע בי דואר הוא השליח המוליכו במתא שמוליכו שם שרו בית הלל שהרי יש לו לילך שם ולא שלוחו של ישראל הוא נראה לי בי דואר הוא השליח המוליך הכתב. ורבותיי פירשו בענין אחר לא ישכיר כליו לגוי בערב שבת, אפילו לבית הלל דמתירין בשאלה כדי שיצא מפתח ביתו של ישראל דהתם לית ליה הנאה לישראל ולא הוי הגוי שלוחו דבדידיה טרח הגוי, (אלמ) [אבל] בשכירות דאית ליה הנאה לישראל הגוי טרח בדישראל והוי שלוחיה ושקיל ישראל שכר שבת מן מלאכה שעושה בו הגוי. ובד' ובה' שמובלע שבת עם ימי החול ולא מיחזי כשכר שבת למיהוי שלוחו בשבת מותר. כיוצא בו אין משלחין איגרות ביד גוי בערב שבת, ובלא קצץ מיירי ובית הלל הוא דהוי הגוי שלוחיה דישראל דבישראל קא טרח ובדלא קבוע בי דואר במתא. וברביעי ובחמשי מותר דכיון דמובלע שבת עם ימי החול לא מיחזי שלוחו בשבת. וכללא דמילתא לבית הלל בין קצץ בין לא קצץ משלחין איגרות בע"ש ואפילו לא קבוע בי דואר במתא, דהני בריית[ות] תנא קמא דר' עקיבא [הוא דאמר] במכירה ובשאלה לבית הלל כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה, בשלוח איגרות אמרינן נמי הכי. אבל לתנא דמתניתין ולר' עקיבא דאמר דבית הלל מתירין במכירה ושאלה כדי שיצא מפתח ביתו של ישראל, בשלוח איגרות נמי כדי שיצא מפתח ביתו קאמר דגוי אדעתא דנפשיה קעביד.
